ח כ מ ה ל ח כ מ י ם
" ויאמר משה אל בני ישראל: ראו קרא ד' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה- - - הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן. מילא אותם חכמת-לב לעשות כל מלאכת חרש וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן-- - ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם-לב אשר נתן ד' חכמה ותבונה בהמה, לדעת לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש- - - ..." (שמות לה –לו, מפרשת השבוע "ויקהל-פקודי").
הקורא את הפרשיות הללו – מתמלא השתאות. מילא זהב, כסף, נחושת ואבנים טובות וכו' שנאספו במגבית הראשונה בהיסטוריה היהודית – הסברנו כי היהודים "הצטיידו" בהם בצאתם ממצרים ואולי גם שם לא כולם היו עניים מרודים. אך מי היה מסוגל להרים את מעמסת עשייתו-בנייתו של המשכן וכליו? מי היו אותם אמנים-אומנים שעסקו בתכנון, בבניה, בצורפות, בגזירה ותפירה – שפע של מקצועות הדורשים מומחיות?
ומי היו בצלאל ואהליאב – שני השמות שהתורה מגלה לנו- והיכן רכשו את הכשרתם ה"אמנותית"? דומה כי המפתח לשאלות אלה הוא המושג "חכם-לב", שהתורה חוזרת עליו כאן פעמים אחדות.
מיהו "חכם-לב"? האם זו חכמה מלידה, כשרון טבעי, או השראה אלוקית מיוחדת, הניתנת רק ליחידי סגולה? או שמא כולם ביחד?
בצלאל היה קרוב משפחה [הנין של מרים, אחות משה]. המדרשים מספרים כי העם הנרגן, התלונן שמשה ממנה לכל המינויים את בני משפחתו וקרוביו ולכן היה צריך, לא אחר, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו, "להציג" את בצלאל : "וידבר ד' אל משה לאמור: ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת - - - לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת - - - ובלב כל חכם לב נתתי חכמה..." (שם, לא, א-ו). לאמור שהמינוי בא מגבוה. ואולי באה ההדגשה "למטה יהודה" לומר, שהוא קרוב של משה רק מצד מרים, אך מצד אביו נמנה עם שבט יהודה.
על כך שכשרונו וכישוריו של בצלאל היו אלוקיים ולא טבעיים, עומד רמב"ן. הוא קובע שתופעת בצלאל היתה תופעה פלאית, כי הרי במצרים הם עסקו בעבודת פרך, ולא היתה להם אפשרות ללמוד מלאכת מחשבת של צורפות וכו'. ולא זו בלבד – מוסיף רמב"ן – אלא הוא היה בקי ב כ ל האמנויות והרי אף בין אלה שלומדים מחכמים "לא יימצא בקי בכל האמנויות כולם". גם אבן עזרא מדגיש עובדה זו, באמרו כי "בצלאל היה מלא כל חכמה, בחשבון ומידות וערכים ומלאכת שמים [אסטרונומיה] וחכמת התולדות [טבע] וסוד הנשמה [פסיכולוגיה?] והיה לו יתרון על כל אנשי דורו שהיה יודע כ ל מלאכה, כי רבים הם חכמי-הלב שלא יידעו אפילו מלאכה אחת...".
מי עשה מה?
המלבי"ם מחלק: בצלאל תכנן את הכל ואילו הממונה על הביצוע היה אהליאב. אתו יחד עבדו "חכמי הלב", כלומר בעלי הכשרון אשר "נשא לבם" אותם, היינו שהיה להם בטחון עצמי לעסוק במלאכות הללו, למרות שלא היתה להם הכשרה פורמאלית לכך.
@@ @ @ @
בעלי המדרש מרעיפים הילה שמימית אף על שמו של בצלאל. וכל כך למה? כי בצווי המקורי למשה נאמר לעשות משכן, ארון וכלים. משה הפך את הפקודה ואמר לבצלאל לעשות ארון, כלים ומשכן. בצלאל תמה ושאל, האם אין כאן טעות? האם לא הגיוני להקים קודם משכן שיהיה היכן להכניס את הכלים? אמר לו משה:איך ידעת? שמא בצל אל היית ושמעת מה שנאמר לי?! (עפ"י ברכות נה).
בעל "צפנת פענח" (מדווינסק), כי כישוריו האלוקיים של בצלאל היו אך ורק לשעתו, לשם בניית המשכון וכליו ולאחר מכן נסתלקה ממנו ההשראה, ("שכח חכמתו"), בעוד שאהליאב, שהיה רק אומן-טכנאי, הנחיל את מקצועו לבניו (עפ"י ערכין טז).
בעל "העמק דבר" מסביר את המושג "חכם לב", באמרו כי יש בזה שתי בחינות: לימוד מדעים שכבר הומצאו, היינו הכשרון והיכולת ללמוד מקצוע מסובך, מלאכה עדינה וכו' וכן שכל וחריצות להשתמש בנלמד הלכה למעשה. היו גם נשים "חכמות-לב", היינו מוכשרות וחרוצות שטוו את צמר העזים (כנראה בבית) והביאו את המטווה אל האמנים (שם, לה,כה).
@ @ @ @ @
חכמי התלמוד שמו לב לצירוף מענין בפסוקים כאן ולעיל (שמות לא ו) שמהם משתמע שד' נותן חכמה למי שכבר חכם. וכך אמרו: "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה"(ברכות נה). כאן נאמר "וכל איש חכם לב, אשר נתן ד' חכמה ותבונה בהמה" ואילו לעיל נאמר "ובלב כל חכם-לב נתתי חכמה". אם לא די בכך, הרי גם דניאל איש חמודות אומר "יהב חכמתא לחכימין..." (דניאל ב, כא). ומסופר במדרש שמטרוניתא [רומית] הקשתה על כך באזני רבי יוסי בן חלפתא: מדוע נותן הקב"ה חכמה לחכמים? הרי להם יש כבר. היה צריך לתת חכמה לטיפשים!?
רבי יוסי השיב בשאלה: אם באים אלייך שני אנשים, עשיר ועני ומבקשים הלוואה, למי את נותנת? אמרה: לעשיר. ולמה, הרי העני זקוק לזה יותר? אמרה: העשיר אם יייכשל בעסק זה, יוכל לפרוע לי את ההלוואה מהונו, אבל העוני מאיפה יפרע?
השיב לה: ישמעו אוזנייך מה שפיך מדבר! אילו נתן הקב"ה חכמה לטיפשין, היו יושבים והוגים בה בבתי קרקסאות, ובבתי מרחצאות, אבל חכמים יושבים והוגים בה בבתי מדרשות...(מדרש הגדול, שמות לא, ו).
Nincsenek megjegyzések:
Megjegyzés küldése